המשמעות הסימלית והנפשית של בעלי החיים
המגוון העצום של בעלי החיים והצורות הייחודיות שלהם מעניק אפשריות בלתי מוגבלות להשלכה סימבולית. קיימת הסכמה כי כוחם של סימבולים מושלכים אלה גדול יותר מאשר כוחן של מילים פשוטות. ואכן, בחלומות, באגדות, בשירים ובמיתולוגיות בעלי החיים משחקים תפקיד חשוב.
כבר בתקופת התלמוד יש התייחסות לסמליות בעלי החיים וללימוד עקרונות מוסריים דרכם. בתלמוד נכתב: "אם אדם לא למד את עקרונות המוסר הוא עשוי ללמוד זאת מבעלי החיים: יושר מן הנמלה, אשר איננה גונבת מן המאגרים של חברותיה הנמלות;
נימוסים מן החתול, אשר מכסה את צרכיו; עליזות מן החרגול, אשר שר גם כאשר הוא יודע שגורלו למות..."
בניגוד לסמליות תרבותית כללית, פרויד התייחס לדמויות של בעלי חיים במובן של המשמעות הסמלית האינדיבידואלית בעבור מטופליו. התייחסותו זו נעשתה כחלק מחשיפתו את עולם היצרים האנושי על דחפיו הלא מודעים (הפנטזיה), והשפעתם על תהליכי היווצרותן של מחלות נפש.
קרל יונג, תלמידו של פרויד, הדגיש – בניגוד למורהו – את המשמעות המרכזית של דמויות בעלי חיים כחלק משפת הסמלים התת-הכרתית האוניברסאלית של הנפש האנושית - שפת הארכיטיפים. הסמלים החייתים הם ביטויים ארכיטיפיים של הליבידו, ולחילופין הם מייצגים דמויות הוריות. יונג מדבר על נפש חייתית קולקטיבית, שהיא אוסף עצום של תפיסות ארכיטיפיות היוליות, המלוות כל אדם מרגע היוולדו. החיות השונות הן אמצעי טרנספורמציה, מן התכנים הלא-מודעים (ה"צל") אל הזהות העצמית האנושית (ציטוט מקור מאת: יונג, Jung ,1967).
על פי יונג, הסמל הוא דו-קוטבי: הוא מאחד בתוכו תכנים ארכיטיפיים בלתי מודעים עם תכנים מודעים. הסמל אינו רק מתווך בין כוחות נפשיים מנוגדים המאיימים על המבנה האחדותי, אלא גם גורם להפיכה של האנרגיה הליבידיאנית לפעילויות שונות. תהליך זה משרת את הבריאות ומוביל להתרה של תסביכים נפשיים (ציטוט מקור מאת: יונג, (Jung ,1957-1979).
מנינגר כותב כי בעלי החיים שאנו מתקשרים אליהם מייצגים בדרך כלל "דמות טוטמית" כגון אב ואם. ההתקשרות לבעל החיים מלווה בתהליך של העברת רגשות בלתי מודעת מן הדמות האנושית לבעל החיים, לאור מחסום רגשי המעכב בעדנו מלהפגין את רגשותינו כלפי הדמות המקורית (Menninger, 1951) (ציטוט מקור מאת: גל שורק, 2002).
הסוס, שעוד משחר ימיו היה לחיה הקסומה יותר הקיימת עליי אדמות, ברבות השנים הפך לאגדה, למיתוס ולמייצג הקסם, הרוח, האצילות והחופש.
מזה אלפים בשנים, עוד מהתקופה הפרה-היסטורית, מתקיימת חברות נפלאה בין הסוסים לבני האדם שכתבו עליו, פיסלו וציירו אותו (ציטוט מקור מאת: אביבית מלכה, 2007).
הסימבוליקה קשורה בתת המודע הקולקטיבי והסמלים מצויים בתרבויות השונות ובמיתולוגיות השונות. לעיתים יש דמיון במשמעות הסמלית של חיות בין התרבויות ולעיתים יש שוני.
לפי המיתולוגיה והאסטרולוגיה הסינית יש מספר אופנים להתייחסות לחיות ביניהם אפיון סמלי של חיות. תכונתו הבולטת של הסוס היא האנרגיה הפורצת היאנגית שלו (מלשון יין-יאנג). הוא זריז, חזק ומהיר. הסוס פועל באופן רגשי בלהט ובעוצמה ועקב כך יכול להיות לא זהיר מספיק ולהיפגע! הסוס באצילותו ובעוצמתו מתקשר לנושאים של הצלחה והכרה חברתית, תחרותיות והישגיות. הסוס אוהב חברה, שמחה וחיים טובים (ציטוט מקור מאת: איילת אור, 2006).